צוואה לחיים שלך כבר ערכת?


צוואה לחיים שלך כבר ערכת? 

לא מעט אנשים מסדירים בצוואה מה ייעשה ברכושם לאחר פטירתם, אבל מעט מאד מודעים לאפשרות ולצורך להסדיר את הטיפול בבריאותם וברכושם בעודם בחיים במקרה חלילה של אי כשירות. 

המקרה של שרה (מקרה אמיתי, השמות בדויים) ממחיש את הדברים: היא גידלה עם בעלה האהוב ארבע בנות, ולשמחתה כולן בנו קריירות למופת בד בבד עם הקמת משפחה. לפני כחמש שנים לאחר פטירת בעלה, החליטה להוסיף לחשבון הבנק שלה את בתה הבכורה כדי שתסייע לה בניהול הכספים.

לפני כשנה הדרדר מצבה מאד, והבנות התבקשו ע"י הבנק וגורמים נוספים לפנות לבית המשפט כדי למנות לה אפוטרופוס כדי להמשיך ולהוציא כספים מחשבון הבנק שלה.

בין הבנות פרצה מחלוקת באשר לזהות של האפוטרופוס שימונה לאם, לאופן הטיפול באם, לעלויות הכספים שיש להשקיע בטיפול באם, כאשר בלהט הרוחות – האחות הקטנה אף האשימה את הבת הבכורה בכך שבמשך חמש השנים בהם הייתה שותפה עם האם בחשבון הבנק, הבת הבכורה נטלה מהחשבון כספים שלא כדין. 

ההאשמה והפגיעה הובילו חיש מהר למדרון חלקלק, בני המשפחה התחלקו לשתי מחנות ואף שקלו לשכור עורכי דין, כאשר במהלך כל הזמן הזה לא ניתן היה לגעת בחשבון הבנק של האם ולממן עבורה את הוצאותיה (אלמלא שתיים  מהבנות שמימנו את ההוצאות של האם בשלב זה מכספן הפרטי, הייתה האם מגיעה לחרפת רעב ממש ולהליכי הוצאה לפועל].

לשמחתי, בשלב כלשהו הסכימו הצדדים לפנות לגישור, והצלחתי להביא את הצדדים להסכמות אופרטיביות באשר לזהות האפוטרופוסים של האם, לאופן הטיפול באם וכו', וההחלטה אף קיבלה תוקף של פס"ד בבית המשפט. לצערי, אני יודעת שהקשר בין הבנות לא חזר להיות כשהיה, וההאשמות שהוחלפו במהלך הסכסוך לא במהרה יישכחו, וגם איכות הטיפול באם והביקורים אצלה אינם כפי שיכלו להיות אלמלא המחלוקת.

כל מי שעוסק בדיני משפחה יודע עד כמה המקרה הנ"ל אינו נדיר, ועד כמה התארכות תוחלת החיים מובילה למחלוקות משפחתיות הנוגעות לזהות ואופן הטיפול בהורים ו/או ברכוש ההורים בעוד ההורים עדיין בחיים,  אך אינם כשירים כבר לטפל בענייניהם באופן עצמאי. מחלוקות אלו צצות גם במשפחות נורמטיביות לחלוטין, ולא תמיד קל להגיע להסכמות בנושאים שמטיבם הנם מאתגרים.

משך שנים הסתכלנו על הסכסוכים האלה בכאב, ולא היו בידינו כלים משפטיים פשוטים וזמינים כדי לסייע להורים לדאוג לעצמם ולהסדיר את הדברים מבעוד מועד. לאור הוואקום הזה התפתחו בשטח פרקטיקות שונות כגון הוספת הילדים כמיופי כוח בחשבון הבנק של ההורים או הוספת הילדים כבעלים נוספים בחשבון הבנק של ההורים.

מדוע הוספת הילדים כמיופי כוח בחשבון הבנק של ההורים לא מסייעת?

הבעיה הייתה שהוספת הילדים כמיופי כוח בחשבון לא הועילה בעת פקודה, שכן ע"פ חוק מרגע שההורה נכנס לאי כשירות אסור למיופה הכוח לפעול בחשבון הבנק, ייפוי הכוח שניתן לילד לפעול בחשבון מתבטל ומתברר לבני המשפחה כי כלל אין בו כדי לסייע להם במקרה של אי כשירות של ההורה.

למה עשויה לגרום הוספת הילדים כבעלים נוספים בחשבון הבנק של ההורים?

החלופה השנייה של הוספת הילדים כבעלים נוספים בחשבון התבררה לעיתים קרובות כגרועה אף יותר, וזאת לאור העובדה שהוספת הילד/ים לחשבון כבעלים נוספים עוררה לעיתים רבות שאלות וסכסוכים קשים באשר לבעלות האמיתית על הכספים בחשבון [כך למשל כאשר הילד נכנס לבעיה כלכלית והוטלו עיקולים על חשבון ההורים או כאשר הילד התגרש והועלו טענות מצד הגרושה לזכאות לכספים הנמצאים בחשבון ההורים], וכן עוררה אצל יתר בני המשפחה חששות וטענות באשר לתקינות ההתנהלות והוצאת הכספים מהחשבון  של ההורים ע"י הילדים שהיו שותפים בחשבון של ההורים.

יתירה מכך, לאור החשש של הבנקים מפני התביעות המשפטיות הרבות בהן היו מעורבים במקרים של חשבון משותף של הורים וילדים – הבנקים פעמים רבות פשוט מסרבים לתת לילדים לפעול בחשבון המשותף עם ההורה, כאשר ההורה נכנס למצב אי כשירות, ומפנים את בני המשפחה לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס להורה (בדיוק כפי שהיה במקרה האמור).

האם ישנה דרך נכונה וחוקית להסדיר את הדברים האלה נכון ומראש? 

רק לפני כשנתיים הגיע השינוי החקיקתי המיוחל, והמחוקק סוף כל סוף אפשר לכל אדם בגיר לקבוע בעצמו כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, במידה ולא יוכל לטפל בכך בעצמו באמצעות עריכת מסמך משפטי שנקרא "ייפוי כוח מתמשך", המאפשר לקבוע את זהות המטפל/ים ואת אופן הטיפול הן בנושאים הבריאותיים והן בנושאים הכספיים.

מה היתרונות של עריכת ייפוי כוח מתמשך?

על קצה המזלג אפרט את העיקריים שבהם:

  • הזכות והיכולת לקבוע את זהות המטפלים ואת אופן הטיפול –  בפעם הראשונה ניתנת לאדם בגיר האפשרות לקבוע בעצמו לא רק כיצד יטופל בכל הקשור לגופו, בריאותו ורכושו במקרה חלילה של אי כושר, אלא גם בידי מי יטופל (ניתן לבחור מיופה כוח אחד או יותר, וכן לקבוע את אופן קבלת ההחלטות ביניהם במידה ויש מספר מיופי הכוח), ולמי אין כל זכות להתערב בענייניו.

  • חיסכון בעגמת נפש, בירוקרטיה וזמן – ייפוי כוח מתמשך חוסך לבני משפחתו וקרוביו של האדם את עגמת הנפש, הטרחה והזמן הכרוכים בהגשת בקשה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס, בקבלת הסכמה של בית המשפט להוצאת הכספים ובהגשת דו"חות שוטפים לבית המשפט לצורך מתן דין וחשבון.

  • ייפוי כוח מתמשך מאפשר למיופה הכוח להמשיך ולהתנהל כרצונו של מייפה הכוח ללא טרחה מיותרת, וללא המתנה מורטת עצבים להכרעות של בית המשפט כדי לבצע פעולות בסיסיות בשמו של מייפה הכוח.

  • שמירה על שלום המשפחה ומניעת סכסוכים הסדרה מפורטת של מייפה הכוח מבעוד מועד ועל פי רצונו המפורש, המעוגנת במסמך משפטי מחייב, מונעת מבני משפחתו וקרוביו את עוגמת הנפש, ההתלבטויות והמחלוקות, שעשויות להתעורר ביניהם במקרה של צורך בקבלת החלטות כזו או אחרת הנוגעת לגופו, רכושו או בריאותו של מייפה הכוח.

  • מטיבם של דברים, לא כל בני המשפחה מסכימים תמיד על הטיפול הנכון בבן המשפחה, שאיבד את כושרו, ובמצב של דחק ומצוקה – קל מאד להיגרר למחלוקות וסכסוכים משפחתיים כואבים. הוראות מסודרות ובעלות תוקף משפטי מחייב של מייפה הכוח מייתרות את הצורך בקבלת הסכמה, ומאפשרת התנהלות מהירה ויעילה התואמת בדיוק את רצונו של מייפה הכוח.  


שנחתם כולנו לחיים טובים וארוכים, ונזכה לבריאות ולחיים של שלום אחווה ורעות.

 

רות אלדן אורנשטיין, עו"ד נוטריון ומגשרת. מתמחה בנדל"ן, מיסוי נדל"ן ודיני משפחה וירושה. בעלת התמחות ייחודית בהפחתת המס על ההון המשפחתי, הסדרת ההון המשפחתי והגנה על ההון המשפחתי. טל: 08-9718725 .