צוואה לחיים שלך כבר ערכת?
לא מעט אנשים מסדירים בצוואה מה ייעשה ברכושם לאחר פטירתם, אבל מעט מאד מודעים לאפשרות ולצורך להסדיר את הטיפול בבריאותם וברכושם בעודם בחיים במקרה חלילה של אי כשירות.
המקרה של שרה (מקרה אמיתי, השמות בדויים) ממחיש את הדברים: היא גידלה עם בעלה האהוב ארבע בנות, ולשמחתה כולן בנו קריירות למופת בד בבד עם הקמת משפחה. לפני כחמש שנים לאחר פטירת בעלה, החליטה להוסיף לחשבון הבנק שלה את בתה הבכורה כדי שתסייע לה בניהול הכספים.
לפני כשנה הדרדר מצבה מאד, והבנות התבקשו ע"י הבנק וגורמים נוספים לפנות לבית המשפט כדי למנות לה אפוטרופוס כדי להמשיך ולהוציא כספים מחשבון הבנק שלה.
בין הבנות פרצה מחלוקת באשר לזהות של האפוטרופוס שימונה לאם, לאופן הטיפול באם, לעלויות הכספים שיש להשקיע בטיפול באם, כאשר בלהט הרוחות – האחות הקטנה אף האשימה את הבת הבכורה בכך שבמשך חמש השנים בהם הייתה שותפה עם האם בחשבון הבנק, הבת הבכורה נטלה מהחשבון כספים שלא כדין.
ההאשמה והפגיעה הובילו חיש מהר למדרון חלקלק, בני המשפחה התחלקו לשתי מחנות ואף שקלו לשכור עורכי דין, כאשר במהלך כל הזמן הזה לא ניתן היה לגעת בחשבון הבנק של האם ולממן עבורה את הוצאותיה (אלמלא שתיים מהבנות שמימנו את ההוצאות של האם בשלב זה מכספן הפרטי, הייתה האם מגיעה לחרפת רעב ממש ולהליכי הוצאה לפועל].
לשמחתי, בשלב כלשהו הסכימו הצדדים לפנות לגישור, והצלחתי להביא את הצדדים להסכמות אופרטיביות באשר לזהות האפוטרופוסים של האם, לאופן הטיפול באם וכו', וההחלטה אף קיבלה תוקף של פס"ד בבית המשפט. לצערי, אני יודעת שהקשר בין הבנות לא חזר להיות כשהיה, וההאשמות שהוחלפו במהלך הסכסוך לא במהרה יישכחו, וגם איכות הטיפול באם והביקורים אצלה אינם כפי שיכלו להיות אלמלא המחלוקת.
כל מי שעוסק בדיני משפחה יודע עד כמה המקרה הנ"ל אינו נדיר, ועד כמה התארכות תוחלת החיים מובילה למחלוקות משפחתיות הנוגעות לזהות ואופן הטיפול בהורים ו/או ברכוש ההורים בעוד ההורים עדיין בחיים, אך אינם כשירים כבר לטפל בענייניהם באופן עצמאי. מחלוקות אלו צצות גם במשפחות נורמטיביות לחלוטין, ולא תמיד קל להגיע להסכמות בנושאים שמטיבם הנם מאתגרים.
משך שנים הסתכלנו על הסכסוכים האלה בכאב, ולא היו בידינו כלים משפטיים פשוטים וזמינים כדי לסייע להורים לדאוג לעצמם ולהסדיר את הדברים מבעוד מועד. לאור הוואקום הזה התפתחו בשטח פרקטיקות שונות כגון הוספת הילדים כמיופי כוח בחשבון הבנק של ההורים או הוספת הילדים כבעלים נוספים בחשבון הבנק של ההורים.
מדוע הוספת הילדים כמיופי כוח בחשבון הבנק של ההורים לא מסייעת?
הבעיה הייתה שהוספת הילדים כמיופי כוח בחשבון לא הועילה בעת פקודה, שכן ע"פ חוק מרגע שההורה נכנס לאי כשירות אסור למיופה הכוח לפעול בחשבון הבנק, ייפוי הכוח שניתן לילד לפעול בחשבון מתבטל ומתברר לבני המשפחה כי כלל אין בו כדי לסייע להם במקרה של אי כשירות של ההורה.
למה עשויה לגרום הוספת הילדים כבעלים נוספים בחשבון הבנק של ההורים?
החלופה השנייה של הוספת הילדים כבעלים נוספים בחשבון התבררה לעיתים קרובות כגרועה אף יותר, וזאת לאור העובדה שהוספת הילד/ים לחשבון כבעלים נוספים עוררה לעיתים רבות שאלות וסכסוכים קשים באשר לבעלות האמיתית על הכספים בחשבון [כך למשל כאשר הילד נכנס לבעיה כלכלית והוטלו עיקולים על חשבון ההורים או כאשר הילד התגרש והועלו טענות מצד הגרושה לזכאות לכספים הנמצאים בחשבון ההורים], וכן עוררה אצל יתר בני המשפחה חששות וטענות באשר לתקינות ההתנהלות והוצאת הכספים מהחשבון של ההורים ע"י הילדים שהיו שותפים בחשבון של ההורים.
יתירה מכך, לאור החשש של הבנקים מפני התביעות המשפטיות הרבות בהן היו מעורבים במקרים של חשבון משותף של הורים וילדים – הבנקים פעמים רבות פשוט מסרבים לתת לילדים לפעול בחשבון המשותף עם ההורה, כאשר ההורה נכנס למצב אי כשירות, ומפנים את בני המשפחה לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס להורה (בדיוק כפי שהיה במקרה האמור).
האם ישנה דרך נכונה וחוקית להסדיר את הדברים האלה נכון ומראש?
רק לפני כשנתיים הגיע השינוי החקיקתי המיוחל, והמחוקק סוף כל סוף אפשר לכל אדם בגיר לקבוע בעצמו כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, במידה ולא יוכל לטפל בכך בעצמו באמצעות עריכת מסמך משפטי שנקרא "ייפוי כוח מתמשך", המאפשר לקבוע את זהות המטפל/ים ואת אופן הטיפול הן בנושאים הבריאותיים והן בנושאים הכספיים.
מה היתרונות של עריכת ייפוי כוח מתמשך?
על קצה המזלג אפרט את העיקריים שבהם: